#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 1 כה&quot;ג שמת לו מת האם יוצא ללויה ומדוע?	&quot;מן המקדש לא יצא&quot; לר&quot;מ מקדושתו לא יצא, לא יצא עמהם אבל יוצא אחריהם, הם נכסים והוא נגלה ויוצא עד פתח שער העיר, דכיון דאית ליה הכירא לא יבא לגעת. אבל ר' יהודה סבר אגב מרריה דילמא מקרי ואתי ונגע ולכן אינו יוצא מהמקדש כלל.	סנהדרין יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 2 כה&quot;ג כיצד מנחם ומתנחם בשורה (והאם משוח שעבר בא איתו)?	"כשהוא עובר לנחם - סגן {היינו ממונה} ומשוח שעבר מימינו, וראש בית אב ואבלים וכל העם בשמאלו {דאבלים בשמאל המנחמים עומדים}. <p dir=""rtl"">כשהוא עומד בשורה ומתנחם - סגן מימינו וראש בית אב וכל העם משמאלו, אבל משוח שעבר לא בא כלל דחלשה דעתו של כה&quot;ג מפני שסבור שהוא שמח בצערו.</p>"	סנהדרין יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יט. 3 כשעומדים בשורה האם אבלים עומדים ומנחמים עוברים או להיפך?<p dir=""rtl"">ואלו עוד ב' תקנות אמר רמי בר אבא שתיקן ר' יוסי בציפורי (אשה ובנה, נשים בבית הכסא)?</p>"	"בראשונה היו אבלים עומדין וכל העם עוברין והיו ב' משפחות בירושלים שרבו מי יעבור ראשון, התקינו שיהא העם עומד ואבלים עוברים. אמר רמי בר אבא החזיר רבי יוסי את הדבר ליושנו בציפורי, ומסקנת הסוגיא בין שאבלים עוברים ומנחמים עומדים בין להיפך &lt;כפרש&quot;י&gt;.<p dir=""rtl"">עוד התקין שלא תהא אשה מהלכת בשוק ובנה אחריה, משום מעשה שהיה.</p><p dir=""rtl"">עוד התקין שיהיו נשים מספרות בבית הכסא, משום ייחוד.</p>"	סנהדרין יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 4 כמה יהיו בשורה והאם אבלים מן המנין?	אין שורה פחותה מעשרה בני אדם ואין אבלים מן המנין. [בין שאבלים עומדין וכל העם עוברין בין שאבלים עוברין וכל העם עומדין &lt;ברש&quot;י ביאר זה ענין לעצמו&gt;.]	סנהדרין יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 5 כשהוא מתנחם מאחרים מה אומרים לו ומה אומר להם, וכשהוא מנחם אחרים מה אומר להם?	"כשהוא מתנחם מאחרים - כל העם אומרים לו אנו כפרתך, והוא אומר להן תתברכו מן השמים.<p dir=""rtl"">כשהוא מנחם אחרים - אומר להם תתנחמו.</p>"	סנהדרין יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 6 מלך האם דן ודנים אותו ומדוע?	"מלכי ישראל לא דנים אותם משום מעשה שהיה עם שמעון בן שטח וינאי המלך שלא הסכים לעמוד בעדות אלא אם יאמרו החכמים והם כבשו פניהם בקרקע ובא גבריאל וחבטן בקרקע, וכיון שלא דנים אותו אינו יכול לדון אחרים דכתיב &quot;התקוששו וקושו&quot; קשט עצמיך ואח&quot;כ קשט אחרים.<p dir=""rtl"">מלכי בית דוד דנים ודנים אותם דכתיב &quot;בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט&quot; ואם הם דנים ודאי שדנים אותם כנ&quot;ל.</p>"	סנהדרין יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 1 מלך האם חולץ וחולצים לאשתו, מיבם ומיבים לאשתו?	לא חולץ ולא חולצים לאשתו (שאין נושאים אלמנותו של מלך) לא מיבם ולא מיבים לאשתו (שאין זה כבודו), ר' יהודה אומר אם רצה לחלוץ או ליבם זכור לטוב, אמרו לו אין שומעים לו שאף למ&quot;ד נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל אין כובדו מחול, ור&quot;י סבר מצוה שאני.	סנהדרין יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יט: 2 האם נושא מלך אלמנתו של מלך ומנין?<p dir=""rtl"">כיצד נשא דוד שתי נשים את מיכל ומירב?</p>"	"אין נושאים אלמנתו של מלך ר' יהודה אומר נושא מלך אלמנתו של מלך, שכן מצאנו בדוד דכתיב ביה &quot;ואתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך בחיקך&quot; וחכמים אומרים הינו נשים הראויות לו מביתו של שאול, מירב ומיכל.<p dir=""rtl"">שאלו תלמידיו את רבי יוסי היאך נשא דוד שתי אחיות בחייהן אמר להן מיכל אחר מיתת מירב נשאה. רבי יהושע בן קרחה אומר קידושי טעות היו לו במירב שנאמר &quot;תנה את אשתי את מיכל אשר ארסתי לי במאה ערלות פלשתים&quot; מיכל אשתי ומירב אינה אשתי שקידשה במלוה, מה שאין כן את מיכל קידש במלוה ופרוטה, ושאול שסבר שאינה מקודשת, או שסבר מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה או שסבר שבמאה ערלות פלשתים אין שווה פרוטה. ר' יוסי דורש מקראות מעורבים ודורש להיפך מה מיכל אשתי כך מירב אשתי. [כיוצא בזה נחלקו בבביאור הפסוק חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל וכו']</p>"	סנהדרין יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יט: 3 מנין לכל המגדל יתום בתוך ביתו כאילו ילדו (4)?<p dir=""rtl"">מנין למלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו?</p>"	"לר' יהושע בן קרחה: &quot;חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל&quot; באמת היו בני מירב שהיתה נשואה לעדריאל, אלא מתוך שגדלתם נקראו על שמה.<p dir=""rtl"">רבי חנינא: &quot;ותקראנה לו השכנות שם לאמר יולד בן לנעמי&quot; אף שרות ילדה.</p><p dir=""rtl"">ר' יוחנן: &quot;ואשתו היהודיה ילדה את ירד אביגדור וגו' ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד&quot; [ירד הוא כלב] אביגדור וכו' הוא משה, ואף שיוכבד ילדה בתיה גידלה.</p><p dir=""rtl"">ר' אלעזר: &quot;גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה&quot; יעקב ילד ויוסף כילכל במצרים.</p><p dir=""rtl"">אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל המלמד בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו שנאמר &quot;ואלה תולדת אהרן ומשה&quot; ולא פירטה התורה אלא את בניו של אהרן בלבד.</p>"	סנהדרין יט:		
